סבתא ליואב, נדב עמית מעוז עינב ואורי
הפכתי להיות סבתא בגיל 52
יש לי 6 נכדים: יואב, נדב, עמית, מעוז, עינב ואורי.
יואב נקרא על שם סבא רבא שלי, יואב דוברובין.
ולאורי קוראים אורי שבח, על שם אבא שלי.
אני סבתא מאוד פעילה. כשהילדים היו קטנים, הייתי מגיעה לנוית לכל הבסיסים שבהם התגוררו: תל-נוף, רמת דוד, חצרים, וגם נסעתי אליהם לאלבמה ושלוש פעמים לברזיל.
מאוד אהבתי לטייל איתם בשכונה, להראות להם צמחים וחרקים.
עם עמית ועינב היינו מנגנים עם המקל על הגדרות, והייתי מבלה איתם הרבה בגינות.
את מעוז לימדתי לשחות.
שמרנו על הנכדים אינספור פעמים, כשהילדים היו נוסעים לנופשים ולחו"ל.
אני נהנית לבשל להם את האוכל שהם אוהבים. יואב אהב להתבונן בי מבשלת. היה עומד על הכיסא לידי, עם כובע של טבח, והיה מכניס את האצבע לתוך בלילות הביצים והמאפים.
נדב אוהב ממולאים.
עמית, עינב ואורי אוהבים בלינצ'ס, והעניקו לי את השם: "סבתא בלינצ'ס".
מעוז אוהב לאכול הכל.
אני מאוד אוהבת להיות סבתא לנכדים, וחשוב לי מאוד להיות בקשר איתם.
אני לא צריכה להיות האמא שלהם, וגם לא צריכה להתערב. בעבר הסבתא היתה מאד מתערבת, אבל למדתי במכון אדלר שההורים הם אלה שצריכים להחליט על הילדים שלהם ועל דרך החינוך שלהם. הבנתי שצריך לדעת להיות סבתא וסבא ושיש דברים שלא בשליטתי. חשוב לי שהילדים שלי יגשימו את ההורות שלהם בדרכם, שיקבלו את ההחלטות שלהם. אני לא צריכה להתערב. עשיתי לי גבולות בהיותי סבתא.
