חברים וחברות שלי

אני מאוד אוהבת חברים, ואני מכירה שלושה סוגים של חברים: אלו שחברים שלך כי הם צריכים אותך, חברים שהיו לי בתחנות שונות בחיי ושכל אחד הלך לדרכו, ויש חברים שהם בלב ובנפש.

אני יודעת לזהות את אלו שרק צריכים אותי רק בשביל איזה משהו. אני עדיין חברה שלהם, אבל אני יודעת שהם לא מחשיבים אותי כחברה, ולכן מבחינתי חברים חולפים, כאלה שלא נשארים איתי.

במהלך חיי היו לי גם חברים חולפים, וזה בסדר כי ככה זה בחיים. למרות זאת, גם זכיתי בחברים בלב ובנפש.

חברי ילדות

היו לי חברי ילדות כשגדלתי בכפר ורבורג. אני מאד אוהבת אותם, אך לצערי לא כל כך נפגשת איתם: ישי הונינג, התאומות חדווה ותהילה, צילה, לאה נודלמן ויענק'ה ושרה גלאט.

בכיתה שלי בכפר ורבורג היו 6 בנות והשאר בנים. אלו מהכיתה שגרו בכפר ורבורג הקמנו את "חברת השיבולים". בכל יום שישי בקיץ היינו מארגנים קומזיץ', מביאים תירס ואבטיחים, מעשנים קוצים, שרים וצוחקים. השתתפנו באירועי הכפר, כמו: בסדר פסח שהתקיים בליל הסדר לכל הכפר, בחג הכפר, חג שבועות וכו'...

בכיתה ט' עברתי ללמוד ב"הדסים". כל החברים שלי שנשארו בכפר, למדו בבית הספר האזורי עם ילדים נוספים מהמושבים הסמוכים. הם הקימו את "קבוצת האריות" וצירפו גם אותי לחבורה הזאת, למרות שכבר לא למדתי איתם.

חברים בהדסים

היו לי כמה חברים מהקבוצה. החברה הכי טובה שלי מהחדר היתה רותי ברנע, שעד היום היא חברה שלי וגם שכנה.

אתק'ה הגיעה להדסים לסמינר. היא היתה שורדת שואה. הוריה הסתירו אותה במנזר. היא היתה תלמידה בהדסים עד שהדוד שלה לקח אותה. היא היתה שותפה שלי לחדר, וחברה מאוד טובה.

חברים בקרית גת

לאחר שהתחתנתי ועברנו לקרית גת, הכרתי את עדה אריאלי שנהפכה לחברתי בלב ובנפש עד היום. עדה היתה אחות טיפת חלב בקריית גת.

בקריית גת גם נהנינו מחברתם של הרופאים והאחיות שעבדו בקריית גת. התחברנו אליהם כי הם היו דוברי ספרדית והלל היה עוזר להם. גלדיס זיגמן, חברתי הטובה, בעלה היה רופא פסיכיאטר. הם אימצו כילד את אראל, ולאחר מכן נולד לשניהם בן ביולוגי. הם עברו לנהריה ולאחר מכן לחיפה.

חברים בפתח תקווה

יש לי חברות חיים מאוד טובות מבית הספר: דבורה קול, שרה קרודו

והשכנים: עדה וברוך שוחטוביץ , תמי רמתי

מהסתדרות המורים: מלכה הופטמן, איתה אני נוסעת לנופשונים בארץ ובחו"ל.

חברת צ'וזאמן – הלל ואני הצטרפנו לחברה הזו לאחר המופע הגדול של 100 שנים לפתח תקווה, בה אנו חברים כ-50 שנה. כשהיינו צעירים נהגנו לעשות יחד מסיבות, לשיר ולרקוד, היינו חוגים את החגים, יוצאים לטיולים ולנופשונים. היום, משהתבגרנו, אנחנו נפגשים פעם בחודש: בבית קפה, הרצאה, מפגש חברים ושירה.

החברה הכי טובה שלי מחברת צ'וזאמן היתה נחמה ערב ז"ל.

Continue