לידות

לידה ראשונה - כשאני בת 20.5, נולד מאיר ב-21 באוגוסט 1964,
במשקל 2.5 ק"ג

תקופת ההיריון היתה קשה עבורי, פיזית ונפשית. התגוררנו ברמת גן, ובכדי להגיע לעבודתי בפתח תקווה, הייתי נוסעת בשני אוטובוסים.

השתתפתי בחוג הכנה ללידה, שם למדתי איך לנשום ולהתנהג בעת הלידה.

ב-20 באוגוסט 1964 בערב הלל ואני הלכנו לחתונה. באמצע האירוע התחלתי להרגיש צירים. יצאנו מהחתונה ונסענו במונית לבית היולדות דג'אני (צהלון) שביפו. הכניסו אותי לחדר המתנה והתחלתי לעשות את התרגילים שלימדו אותי. בשעה 04:00 לפנות בוקר נכנסתי לחדר הלידה. בשעה 16:15, לאחר 4 לחיצות, ילדתי את מאיר ללא כאבים קשים. אחרי הלידה איבדתי את השמיעה לכמה שעות טובות.

 
קראנו לו מאיר, על שם אבא של הלל, כי ככה הבטחתי לחמותי. בחתונה שלנו, חנה גיסתי, היתה בהיריון שני. לבת הראשונה שלה קראו מרגלית (מלי) על שם אחות בעלה. בהיריון הזה ביקשה ממני חמותי שתקרא לבתה השנייה מאירה, על שם אבא של הלל. חנה סירבה וקראה לבתה אורית. אז אמרתי לה שכאשר אני אהיה בהיריון, אני יודעת שיהיה לי ובן ואני אקרא לו מאיר. זה הרגיע אותה.

מבית היולדות יצאנו רק אחרי 10 ימים. הייתי אמא צעירה ומאושרת, והיה לי מאד חשוב לספר לכולם שילדתי ללא כאבים.

מיד לאחר הלידה, עברנו מרמת גן לכפר ורבורג. לא הנקתי את מאיר שבכה כל הזמן ולא הפסיק להקיא. הבדיקות שעשו לו גילו שחסר לו איזה ויטמין. הוא היה נרגע רק אחרי שהייתי נותנת לו "אלידון" בבקבוק.

 
מאיר דיבר לפני שישב ועמד. המילה הראשונה שלו היתה "פרה". אחר כך הוא אמר "אבא" ואז את המשפט: "אבא פרה"… הוא היה תינוק מאוד ארוך, וביום אחד הוא גם ישב וגם עמד.