אני עוסקת בהוראה וחינוך לגילאי בית ספר יסודי מגיל 19. למרות שהתנסיתי גם בניהול, אהבתי בעיקר את העבודה כמחנכת כיתה, באמצעותה יכולתי להגשים את עבודת החינוך - לגעת בכל ילד ובכל משפחה.

​

תפיסת עולמי החינוכית מבוססת על שני דברים:

​

הראשון - אלמנט הסקרנות. אני מאמינה שמחנך טוב ומורה לחיים צריך לדאוג כל הזמן שתלמידיו יפתחו את מיומנות הסקרנות ושהיא לא תפוג לעולם.

​

השני - "חנוך לנער על פי דרכו, גם כי יזקין לא יסור ממנה" גמ"ג, משלי כ"ב, ו. 

​

בכל שנות עבודתי השתדלתי להנגיש את ההשכלה והחינוך לתלמידיי, כל אחד בדרך שמתאימה לו.

​

לאורך כל 36 שנותיי כאשת חינוך, הסקרנות והמחקר תמיד ליוו אותי. שילבתי בדרך ההוראה שלי את כל הדברים שאני אוהבת לעשות: תנועה, ריקוד, שירה, ציור, רקמה, תפירה, סריגה, פיסול בחימר ועוד. כמו כן, כבת להורים חקלאים לימדתי את תלמידי להתבונן בטבע, גם במרחב העירוני. לימדתי אותם להביט במה שסביבם, לשים לב לחילופי עונות השנה, להופעת החצבים בסתיו, למדידת משקעים בחורף, לפריחה באביב ולהתגוננות מפני השמש בקיץ. בחלקת אלוהים הקטנה שלי עם תלמידיי, הכנו את הקרקע, זרענו את הזרעים, שתלנו עצים וקטפנו את הפירות עם אנלוגיה לחיים האמיתיים. אהבתי ללמד את הילדים במרחבים הפתוחים בשילוב תנועה, הליכה, ספורט... להרגיש את האוויר הצח וכל הזמן לעורר בהם סקרנות לעצמם ולסביבתם ומה משפיע עליהם לטובה. לימים, הזכירו לי תלמידיי עד כמה השפעתי עליהם. בכל פעם מחדש מרגש אותי כל כך לקבל מהם דרישת שלום חמה והוקרה על עבודתי.

​

לאחר 36 שנות הוראה, כשפרשתי לגמלאות, הלל, בעלי, ערך עבורי מסיבת פרישה מרגשת בה כיבד אותי כל הצוות החינוכי של בית הספר עין-גנים בברכות מרגשות וכמובן משפחתי המורחבת.